אחד הדברים שרובנו מתמודדים עמם זו התחושה שאנחנו "לא מספיק…", לא מספיק טובים/יפים או סתם פחותים מאחרים.
התחושה הזו מופיעה ללא קשר להכרה בהישגינו ומעלותינו, וללא קשר לעובדה שלא אחת אנו מרגישים טובים מאחרים.
היא תופסת אותנו בעיקר כאשר אנו מתמודדים עם סיטואציה שעל פיה אנחנו מודדים את ערכנו, פעמים רבות זוגיות או הצלחה בעבודה.
וכשהיא צפה, כאילו הכול נשכח, אנחנו מאבדים את הביטחון וכל הישגינו נראים חסרי משמעות.
טכניקות מקובלות כגון לרשום את רשימת מעלותינו או לשנן משפטי חיזוק חיובי מקנות אמנם תחושת הקלה, אך לא פותרות את שורש הבעיה.
אז מה ניתן לעשות כדי לחוש שווים ובעלי ערך ללא תלות בנסיבות?
1. כולנו שונאים שקרנים אבל לא אחת גם אנחנו משקרים! (או פשוט מסתירים מידע…). נכון, לא כל אחד צריך לדעת עלינו כל פרט, אבל לצערי אני נתקלת בנשים שלא מספרות לבני-זוגן פרטים מהותיים מעברן, לדוגמה על מע' יחסים בהן היו מעורבות, כי הן חוששות שיסתכל עליהן בעין עקומה בשל כך.
כשאני מתביישת בדברים שקרו לי בעבר אני למעשה מצהירה בפני עצמי שאני לא מספיק טובה כפי שאני! למעשה ברגע שאני יודעת מי אני, העבר שלי הופך לסיפור ישן – משהו שסייע לי להפוך למי שאני היום, אבל בשום פנים ואופן לא כתם. וכשאני מקבלת את מי שאני, כך גם אחרים.
2. לא אחת אנחנו מוותרים על מה שחשוב לנו בגלל הפחד שהאדם שמולנו יוותר עלינו; אם לא נעשה מה שהחברה רוצה, היא לא תרצה להיות חברה שלנו. אם נעיר על התנהגותו של הבחור שאנו יוצאות איתו, הוא יעזוב. ואם נציב גבולות לבוס, הוא עלול לפטר אותנו.
מעבר לעובדה שמדובר בהתנהגות מונעת פחד, ופחד יכול להביא רק לתוצאות שליליות, כאשר איננו מכבדים את עצמנו אנו מביעים חוסר אהבה כלפי עצמנו, ובכך מנציחים תחושת חוסר ערך.
המלצתי היא להתחיל לכבד את עצמך למרות הפחד, ואני מבטיחה שזה ישנה את תחושתך לגבי עצמך מבפנים.
3. שיפוט עצמי הוא אחת הבעיות החמורות של רבים. איני מדברת על ביקורת עצמית בריאה אלא על האשמה והוקעה עצמית חסרת פרופורציה המבוססת על ההנחה המופרכת שאנו אמורים להגיע לדרגת תפקוד מושלמת ולא לעשות טעויות לעולם.
שיפוט עצמי הוא למעשה סוג של רחמים עצמיים, שכן הוא התבכיינות על איך אנו חושבים, מרגישים או פועלים. הוא מחליש אותנו אנרגטית וגורם לנו לחוש קטנים, מטופשים ופגומים. השיפוט העצמי הוא תמיד מוגזם וחסר פרופורציה, ומתעלם מן המציאות: "רק אצלי זה ככה!", "כולם הרבה יותר…"
המלצתי היא להבחין בשיפוט העצמי ולהצביע עליו בעת התרחשותו: "הנה אני שוב שופטת/מלקה/מאשימה את עצמי" – ואז להפסיק לבֱכות על המצב, להירגע ולחשוב על דרכים לפתרון.
אני מבטיחה שאם תיישמו את ההמלצות הללו תתחילו להרגיש לגמרי אחרת!
ואם אתם רוצים את התמונה המלאה על אהבה עצמית ועל חיים משוחררים מפחד אני מזמינה אתכם לקרוא על הערכה המיוחדת "להשתחרר מהכבלים" שמוצעת עד הערב במחיר מצחיק שאסור להחמיץ.
(המבצע מסתיים מחר על הבוקר – אז כדאי למהר…)
שלכם,
שרון
השארת תגובה